<h1>בה"ג הלכ' עריות</h1>
<h2>דף קטו.</h2>
ומנלן דכל דאית ליה זרעא פטור מייבום ואפילו בת ברא ובת ברתא ואפילו לכמה דארי, דכיון דמיקרי זרעיה בעולם פטור מייבום דתניא (ב"ב קט"ו.) ובן אין לו אין לי אלא בן, בן הבן ובת הבן ובן בת הבן מנין, תלמוד לומר ובן אין לו מכל מקום, אי לאו דכתב רחמנא אין לו הוה אמינא דוקא בן ולא בת כי דאשכחן בבן סורר ומורה, השתא דכתיב אין לו עיין עליו לאתויי כל דשמיה זרע. ומנלן דאפילו זרע פסול, דתנן (יבמות כ"ב.) מי שיש לו בן מכל מקום פוטר את אשת אחיו מן החליצה ומן הייבום, ואמרינן מכל מקום לאתויי מאי, אמר רב יהודה לאיתוי ממזר, מאי טעמא, אין לו עיין עליו, כי היכי דקא מייתי תנא זרע דזרע מאין לו, זרע פסול נמי איתי מאין לו, דהא ובן אין לו כתיב וקא מרבה תנא אפילו בת וכל דאתי מינה אלמא אין לו משמע כל דשמיה זרע בעולם, זרע פסול נמי זרעיה הוא ואתי מאין לו. פירוש כי היכי דאמור בדוכתיה.
